- בוחן מציאות - בג"ץ (גרוסקופף, שטיין, כשר יחדיו) פירסם אתמול פסק...

כידוע, לוין מנסה לפגוע, ככל יכולתו, בתיפקודם של בתי המשפט.
דרך אחת שבה הוא פעל היתה סירוב לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, כדי שזו תבחר שופטים לאיוש התקנים החסרים הרבים. בעניין הזה פורסם פסק דין לפני כשבוע, ונקבע שעל לוין לכנס את הוועדה, לאחר כשנה וחצי של שיתוק. >>
למשל, כדי למנות נשיאים וסגני נשיאים לבתי משפט שונים, שאינם בית משפט העליון – לא צריך את הוועדה. צריך הסכמה בין השר לנשיא. >>
אלא שמאז שעמית נבחר לנשיא בית המשפט העליון (והאמת שגם לפני כן), לוין "מחרים" אותו, ולא מוכן לשתף איתו פעולה – והתוצאה היא שאין מינויים. >>
את האמת, והיא שלוין רוצה לפגוע במערכת המשפט – אי אפשר לומר בבג"ץ. ואם אי אפשר לומר את האמת, צריך לנסות להסביר למה בכל זאת לא לשתף פעולה עם עמית. >>
בעתירה, כאמור, התבקש צו שמורה ללוין לשתף פעולה עם נשיא בית המשפט העליון כדי לבצע מינויים נדרשים שחסרים.
אבל, אם אין נשיא לבית המשפט העליון, כי עמית לא מונה כחוק לתפקידו – אז איך אפשר לשתף איתו פעולה?
וכך, העתירה קיבלה תפנית ממשית. >>
קודם כל, ובניגוד לטענות של כל מיני שמעון נטף, צריך להדגיש שלוין *לא טוען* שכינוס הוועדה שבה נבחר עמית היה בלתי חוקי כשלעצמו. >>
הטענה הזו נדחתה, משום שהחוק לא דורש קוורום של שבעה, אלא את קיומם של שבעה חברי ועדה. >>
אז איך אתה יכול גם לטעון שלא היה קוורום לבחירת עמית, וכן היה קוורום לכל שאר המינויים? ללוין הפיתרונים.
הטענה השנייה של לוין היתה לגבי מינויו של עמית על ידי *נשיא המדינה*. >>
ובכן, משום שלפי חוק יסוד: הנשיא, כל מסמך שעליו חותם נשיא המדינה – טעון "חתימת קיום" של שר בממשלה.
וכמובן, שלא לוין ואף שר אחר לא חתמו חתימת קיום על כתב המינוי של נשיא המדינה לפיו יצחק עמית מתמנה לנשיא בית המשפט העליון.
אלא שגם הטענה הזו היא בולשיט אחד גדול. >>
כאשר מדובר בכתב מינוי לשופט, שנבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים – הרי שמעורבות נשיא המדינה היא טקסית בלבד. >>
ממילא, במצב כזה גם אין לשר שיקול דעת האם לחתום על חתימת הקיום, וסירוב שלו לעשות כן הוא הפרה של הדין.
ואם כל זה לא מספיק, אז יש גם לוגיקה בעולם:
אם נניח ששר המשפטים יכול לא לצרף חתימת קיום, התוצאה תהיה אבסורד מוחלט. >>
היות שהטענה *היחידה* של לוין לסירובו לשתף פעולה עם עמית היתה שעמית לא נבחר כדין לנשיא – הרי שקביעה לפיה הוא *כן* נבחר כדין משמעותה שללוין לא נותרה שום טענה נוספת. >>
למעשה, לכל אורך הדרך היה ברור לחלוטין שהעתירה תתקבל. מה שהיה פחות ברור זה האם השופטים יצליחו לנסח צווים ש-"יסנדלו" את לוין.
הרי כולם מבינים שלוין, כל עוד הוא יכול, ימשיך בשלו וינסה להימנע ממינויים. >>
שום פסק דין לא יפתור את הבעיה הזו. אבל לפחות אנחנו קיבלנו אישור רשמי ומפורש שהמציאות "האמיתית" היא זו שאנחנו רואים סביבנו.














