בתאריך 17.8.2017 התרחשה במדינת ישראל דרמה משפטית: ניל הנדל, אז שופט...

ניל הנדל, אז שופט בבית המשפט העליון, הוציא צו ביניים חלקי נגד "חוק ההסדרה". הצו הזה יצא כחצי שנה לאחר הגשת העתירות נגד החוק, ורק לאחר קבלת תגובות כל הצדדים.
אני מניח שרובכם מעולם לא שמע על האירוע הזה, כי באותם ימים הקמפיין נגד "מערכת המשפט" עדיין לא הותנע - ולכן אירוע כזה העסיק רק את המשוגעים לדבר. >>
ח"כ מוטי יוגב טען שמדובר ב-"דיקטטורה שיפוטית", וח"כ אלמוני בשם בצלאל סמוטריץ' זעם על כך ש-"הרשות השופטת רומסת בהחלטותיה את הרשויות האחרות", וציין שתמיכתו של היועמ"ש מנדלבליט בקבלת העתירות היא "שערוריה".
התנועה "למשילות" התרעמה וטענה כי "מדובר בזלזול בוטה בחוקי הכנסת וברצון העם". תנועת "רגבים" קראה לחוקק את פיסקת ההתגברות.
למותר לציין, שגם התנועה "למשילות" וגם "רגבים" הן בעצם פרוקסי של סמוטריץ'. >>
שמחה רוטמן היה אז טרול מתחיל, שפיתח את מוסד ליצני המשפט, ויוגב וסמוטריץ' נחשבו כמשיחיים סהרוריים, שאף אחד כמובן לא חלם לתת להם תפקיד ביצועי כלשהו.
ולמה סיפרתי לכם את הסיפור הזה? >>
לא זו בלבד שגרוסקופף עשה זאת פעמיים תוך ימים בודדים, גם מדובר בצווים הרבה יותר מרחיקי לכת מאשר אותו צו תקדימי של הנדל משנת 2017 - כי הנדל המתין כאמור כחצי שנה עד לקבלת כלל התגובות השונות, ואילו גרוסקופף הוציא מיד צו ארעי שמנע מהחוקים להיכנס לתוקף. >>
לעומת זאת, היום יש לנתניהו ערוצי טלוויזיה משלו, תחנת רדיו, אתרי אינטרנט, עיתונים, מאות שופרות ואלפי ברגים שעובדים 24/7/365 בתעמולה עבורו - ומערכת המשפט היא המטרה העיקרית של חיצי הרעל שלהם.
וראו איזה פלא: למרות כל הניסיונות ליצור "סערה" סביב החלטותיו של גרוסקופף – הן עברו די בשקט. >>
והיום, אירוע באמת דרמטי כמו שתי ההחלטות של גרוסקופף בקושי מגיע לכותרות המשנה. >>
החדשות הרעות הן שהם ימשיכו עם האלמנט הזה, כי אין להם שום דבר אחר למכור.
החדשות הטובות הן שהביקוש לסחורת השנאה הזה כמעט שלא קיים יותר. זה אולי יעסיק את אומת הטוויטר ואת ערוץ 14, אבל הציבור הרחב כבר הבין שעבדו עליו.



