- מחיסיון לחסינות - אתמול, אחרי עיכוב ממושך, חתם שר הביטחון ישראל...

אתמול, אחרי עיכוב ממושך, חתם שר הביטחון ישראל כ"ץ על תעודת חיסיון בעניינה של ח"כ טלי גוטליב, ובכך כביכול סלל את הדרך להגשת כתב האישום נגדה.
אז סאגת תעודת החיסיון - הסתיימה. אבל, נראה שעד שכתב האישום יוגש לבית המשפט – צפויות לנו עוד כמה אפיזודות משפטיות. >>
אין למעשה מחלוקת עובדתית שגוטליב הפרה את חוק השב"כ בכך שפירסמה את זהותו של עובד בארגון. בעקבות זאת, נפתחה נגדה חקירה פלילית.
גוטליב לא התייצבה לחקירה, והפרקליטות החליטה לראות בה כמי ששמרה על זכות השתיקה ולא מסרה גרסה. השלב הבא היה זימון לשימוע. >>
מכל מקום, היות שגוטליב לא ניסתה לשכנע מדוע לא להעמידה לדין – היועמ"ש החליטה להגיש נגדה כתב אישום.
מה שצריך לדעת הוא שכאשר מוגש כתב אישום – הנאשם זכאי לקבל את כל חומרי החקירה נגדו. >>
כדי שהפרקליטות תוכל להימנע מלהעביר לנאשם חלק מהחומרים שנאספו נגדו – צריך תעודת חיסיון. >>
במקרה של גוטליב, מדובר בתעודת חיסיון פשוטה מאוד. הסיבה שכ"ץ התעכב חודשים ארוכים טרם שחתם עליה – היא כמובן סיבה פוליטית, ולא שום טעם ענייני. >>
מכל מקום, ברגע שהתעודה נחתמה – הסאגה הזו הסתיימה, ועקרונית אפשר להגיש את כתב האישום. >>
לחברי הכנסת שלנו יש כל מיני סוגים של חסינות, כאשר אותנו מעניינים שני סוגים: החסינות המהותית והחסינות הדיונית, וכפי שנראה בהמשך הן שלובות זו בזו.
נתחיל בחסינות המהותית, שגוטליב טוענת שעומדת לה ומגנה עליה. >>
אם וכאשר כתב האישום יוגש לבית המשפט – גוטליב תוכל לטעון בפניו שיש לבטל אותו, משום שהמעשים שבהם היא מואשמת בוצעו במסגרת מילוי תפקידה (את אותה טענה בדיוק היא העלתה גם בתביעת הדיבה ששקמה ברסלר הגישה נגדה). >>
לפי החוק, לפני שכתב האישום יוגש לבית המשפט – יש להעבירו לכנסת, ולאפשר לגוטליב 30 יום לבקש חסינות מפני העמדתה לדין.
החוק גם קובע מהן העילות שבגינן גוטליב יכולה לבקש חסינות, והעילה הרלבנטית היא... חסינות מהותית. >>
השאלה הראשונה היא האם מבחינה משפטית גוטליב אכן פעלה במסגרת מילוי תפקידה.
על פני הדברים, נראה שהתשובה לשאלה הזו היא שלילית, ושאין הצדקה שהכנסת תקבע זאת (ולא ניכנס הפעם לדין הסבוך בסוגיה הזו; למי שמתעניין אני מצרף שרשור עבר בנושא (👇)). >>
x.com/orcarmi/status…
למרבה הצער, באקלים הפוליטי הנוכחי, סביר מאוד להניח שהבקשה של גוטליב תתקבל, בלי קשר לשאלה האם הדבר מוצדק מבחינה עניינית.
ומה צפוי לקרות במצב כזה? >>
ואז, מי שיכריעו בשאלה האם גוטליב פעלה במסגרת מילוי תפקידה או לא – יהיו שופטי בג"ץ, והכרעתם תהיה כמובן סופית. >>
אם גוטליב לא תבקש חסינות, או אם הכנסת תידחה את בקשתה – היא כאמור תוכל לטעון שפעלה במסגרת מילוי תפקידה בפני בית המשפט שאליו יוגש כתב האישום.
ואם הכנסת תעניק לגוטליב חסינות דיונית – החסינות הזו תהיה "בתוקף" רק עד לבחירת הכנסת הבאה. >>
ומאוד יכול להיות שבכנסת הבאה כבר לא יהיה רוב לבקשה חוזרת שגוטליב תגיש, ולא תהיה לה חסינות. >>
אבל, גם במקרה כזה, היא עדיין תוכל לטעון בבית המשפט שאליו יוגש כתב האישום שהיא פעלה במסגרת מילוי תפקידה (כי החסינות המהותית היא כאמור נצחית). >>
חתימתו של כ"ץ על תעודת החיסיון – סיימה את הפרק הזה בסאגת העמדתה לדין של גוטליב.
אבל, החתימה פתחה פרק חדש, והוא שאלת חסינותה של גוטליב, אשר כורכת בין שני סוגים של חסינות – מהותית ודיונית.
ייקח עוד לא מעט זמן עד שהשאלות הללו תוכרענה, ובינתיים הסאגה המתישה עדיין איתנו.


