- במחילת הארנב של קלמן – ביום 22.2.2026 עלה לאוויר פרק בפודקאסט...

בגדול, הראיון עם קלמן הדגים במלוא עוזן את שתי האובססיות המוכרות של קלמן, שבאות לידי ביטוי כמעט בכל דבר שהאיש מפרסם. >>
במשך לא מעט שנים שבהן אני עוקב אחרי הגותו של קלמן, ניסיתי – וכך ניסה גם פרי, כפי שתיכף נראה – להבין על מה ולמה יושב התיעוב העמוק של ליבסקינד כלפי מה שהוא תופס כ-"תקשורת". >>
ובעיקר, למה הוא, שמתיימר להיות עיתונאי, עוסק באופן חסר פרופורציה בסיקור של הממשלה -במקום בממשלה, החלטותיה ומעשיה. >>
בואו נדגים זאת באמצעות חלקים מתוך הראיון, לפי הסדר הכרונולוגי שבו הם הובאו.
פרי אומר לקלמן שבעבר, התקשורת כן ביקרה ראשי ממשלה שאינם מהימין, ובעיקר – שהיא עסקה באמת. >>
קלמן טוען שההבדל היחיד בין התקשורת של "פעם" לבין ימינו – היא שנוסף שחקן בשם ערוץ 14.
לדעתי, הקטע הזה מספק לנו כמה תובנות מדהימות על תפיסת המציאות הליבסקינדית: >>
עיזבו רגע את העובדה שקלמן פספס את המהפכה של הביביתון "ישראל היום", שהרג את העיתונות הכתובה, שפעם היתה מקור מידע חשוב מאוד עבורנו. הוא לא שמע על האינטרנט ועל הרשתות החברתיות? >>
הרי האיש הזה לא מתראיין כבר שנים באמצעי התקשורת, למעט לשופרות מטעמו. במערכת הבחירות האחרונה הוא אפילו פשוט לא ספר את ערוצים 11, 12 ו-13, וגם במהלך מלחמה של שנתיים הוא לא מצא לנכון לענות לשאלות קשות של עיתונאים אמיתיים שמדברים בעברית. >>
איפה האיש הזה חי?
אבל בואו נמשיך, וננסה להבין מה קלמן חושב על *התוכן* שמשודר בתקשורת. >>
בקיצור, פרי מנסה להמחיש לקלמן שאולי אפשר לטעון, לדוגמה, שערוץ 12 הוא מוטה "לשמאל". אבל גם בהנחה שזה המצב, בערוץ 12 עושים עיתונות, בסטנדרטים של עיתונות, שלכל היותר היא לא מאוזנת.
לעומת זאת, "התקשורת" הביביסטית משרתת פוליטיקאי, היא לא עוסקת בעיתונות אלא בתעמולה, ושמי שעובדים בה לא רואים עצמם כפופים לשום אמת מידה מקצועית מינימלית. >>
הוא ממשיך וטוען שהאופן שבו "התקשורת" מדווחת על המציאות הוא מוטה. ומבחינתו, העובדה שיש כלי תקשורת שהם אולי מוטים אבל נאמנים לסטנדרטים מקצועיים ועיתונאיים, ויש ערוצי תעמולה שלא ימצמצו לפני שהם משדרים שקר מוחלט, כל עוד הוא משרת פוליטיקאי אחד – היא בגדר "ניואנס". >>
ובכך, אולי בלי שקלמן שם לב, הוא מוכיח בדיוק את הנקודה של פרי:
"הרפורמה" לא היתה פייק. היא היתה אירוע שטלטל את מדינת ישראל. לצורך העניין, נזרום איתו שהדיווח "בתקשורת" היה חד-צדדי לחלוטין (וכמובן, שהדבר הזה מצריך התעלמות מוחלטת מכל מה שהתחדש פה בעשרים השנים האחרונות, ומחשבה כאילו אנחנו בימי המונופול של רוממה). >>
כי לפי קלמן, והוא אומר זאת במילותיו – בעצם אין אמת. הכל עניין של "אג'נדה". לכן, אם מפלצת תקשורת כמו ינון מגל, שבלי שום קשר להיותו טאלנט בטלוויזיה וברדיו האזורי (שגם עליו קלמן כנראה לא שמע), גם מחזיק ביכולת להגיע למאות אלפי אנשים באמצעות הרשתות החברתיות, מפיץ תיאוריות קונספירציה הזויות וממציא פייקים שלא היו ולא נבראו – אז יש לזה אותו מעמד כמו הבעת דעה שלילית על "הרפורמה". >>
לדווח על "הרפורמה" ואז לעשות פאנל שבו, לצורך העניין, כולם טוענים כמה היא רעה – זה משהו אחד. להמציא עובדות, ולדווח עליהן כמציאות, להבדיל מאשר להביע עליהן דעה – זה כבר משהו אחר לגמרי.
כי העובדות הן עובדות. הן אמורות להיות משותפות לכולנו. מה שמבדיל ביננו זו *הדעה* שלנו על העובדות.
וכאשר קלמן אומר שאין אמת – אז זה שברוכי קרא מתבטא נגד הרפורמה, וזה שיעקב ברדוגו ממציא אירועים שפשוט לא התרחשו – זה בעצם אותו דבר.
וזה ממש לא. >>
וזה שוב מחזיר אותנו למסקנה שמבחינת קלמן – אין דבר כזה "מציאות". אם לא נותנים ביטוי *לדעות* שלו, אז זה בדיוק כמו לדווח שלהקת דרקונים שרפה את תל אביב. זה פייק, וזה פייק. בעולמו של קלמן, זה אותו דבר. >>
קלמן נדרש להתמודד עם העובדה שבכל זאת – כולנו מופגזים, על בסיס יומיומי אם לא שעתי, במסרים מטעם נתניהו, הממשלה והקואליציה. כל אחת ואחד שקוראים את השרשור הזה הרי חווים מידי יום התמודדות עם עוד ספין שבוקע ממכונת התעמולה.
זו יכולה להיות דרמה אדירה ב-"תיקי האלפים", שערורייה מטורפת שקשורה באהרן או אהוד ברק, פסק דין לא מאוד חשוב של בג"ץ או התבטאות של גרבוז. >>
התשובה של קלמן היא לא פחות ממדהימה:
כי מי שקובע את סדר היום זו "התקשורת", כלומר התקשורת המוטה לשמאל. לערוץ 14 ושות' אין יכולת לקבוע פה סדר יום. ויותר מזה – לנתניהו עצמו אין יכולת כזו. >>
ברצינות, מר ליבסקינד? מי ששולט בסדר היום זה יוסי ורטר, אריה גולן ומוטי גילת? איפה לכל הרוחות אתה חי?
המכונה הביביסטית מסוגלת לקחת קשקוש כמו בנה של היועמ"ש, הפרגולה של ליאת בן-ארי, או אפילו הדלפת הסרטון משדה תימן – ולטרטר עליו 24/6, בהרעשה בלתי פוסקת, שמגיע לכל אזרח ואזרח במדינת ישראל. >>
מי בדיוק אחראי למגה-קמפיין הזה על "קריסת התיקים"? הוא נרקח במרתפים של רח' שוקן, באולפנים של חברת החדשות, או אצל נתניהו ויועצי התקשורת שלו? >>
קודם כל, התקשורת היא שמאלנית לחלוטין (אגב, במקומות אחרים בראיות הוא טען שהוא בכלל לא צופה בטלוויזיה, אז איך בדיוק אתה יודע מה משדרים במהדורות?). כל מה שהשתנה פה בעשרים שנים האחרונות זה שנוסף ערוץ 14. אין הבדל בין ערוצים 11-13 לבין ערוץ 14, כי אין הבדל בין דיווח מוטה לבין פירסום שקרים ופייק. ואפילו אם נקבל את המציאות – כן, המציאות – שבה יש תקשורת ביביסטית עם יכולת השפעה ותהודה אדירה, אז זה בעצם לא חשוב כי היא לא קובעת את סדר היום.
את סדר היום קובע כנראה נחמיה שטרסלר, בטור שהוא כותב פעם בשבוע. >>
שמתי בצד המון דקות שבהן קלמן התקרבן והתבכיין, כדי שנסיים בקטע הכי מטורף בראיון, שממחיש יותר מכל את "המציאות" לפי קלמן:
פרי מעמת את קלמן שהוא גוזר גזירה שווה בין התקשורת לבין השלטון. הוא עוסק באופן אובססיבי במי אמר מה ובאיזה ערוץ, וכמעט שלא מתעסק במה הממשלה החליטה ומה קורה בפועל.
והתשובה של קלמן? את השלטון אפשר להחליף, ואת התקשורת ואת בית המשפט לא. >>
אתם הבנתם את זה? בייקום הקלמניסטי המקביל, התקשורת ובית המשפט העליון של ימי ההתנתקות – לא השתנו אפילו במילימטר. והם מי שקובעים ומשפיעים, לא ראש הממשלה שמכהן בתפקידו מאז 2009 (עם הפסקה של שנה וחצי). >>
לכאורה, אפשר ללכת לקראת קלמן, ולפרש אותו כך שהוא לא התכוון שקרן מרציאנו קובעת האם ומתי נתקוף בעזה, או כמה מיליארדים ישולמו מהמיסים שלי לחרדים כדי שימשיכו להנשים את הקואליציה. >>
אלא שגם תחת הפרשנות המקלה הזו, בסוף קלמן נתקע בקיר של דיסוננס קוגניטיבי:
אם התקשורת היא כל כך חזקה, וכל כך משפיעה, ועל פי יישק דבר, נקבע סדר היום וכולנו מגבשים את דעותינו – איך לכל הרוחות נתניהו הוא ראש הממשלה? איך הגוש שלו ניצח בבחירות, ולמה התרשורת האימתנית לא גרמה לכך שלמרצ יהיו 40 מנדטים? >>
זה ממש מגניב שקלמן מסביר לעצמו למה הוא עוסק באופן אובססיבי בתקשורת, במקום בביקורת על הממשלה הנפלאה שלנו, שסיפקה לנו שלוש שנים ורבע של חיים שלווים ורגועים. כי אם התקשורת היא שקובעת ומשפיעה, ולא הממשלה, אז רק הגיוני לעסוק בה.
הצרה היא, שלפני הממשלה הנוכחית, היתה פה ממשלה אחרת. ואז, תראו מופתעים, קלמן דווקא ביקר אותה בלי סוף. הוא עסק *גם* בתקשורת, אבל בעיקר חבט ללא רחמים בבנט, לפיד, גנץ ושקד.
לעומת זאת, אפילו עם מיקרוסקופ משוכלל לא תמצאו פיסקה אחת של ביקורת מצידו על הממשלה הנוכחית ושריה. >>
קלמן ממציא כל מיני תפיסות, שאין להן שום קשר למציאות ושאין בהן שום ״אידיאולוגיה״, היגיון או עיקביות (שלא לומר שהן עמוסות בסתירות) - וכך הוא מצליח להסביר לעצמו למה בעצם הוא בסדר, והוא תמיד צודק, והוא לעולם קורבן.
בשרשור הזה, התמקדתי כאמור בתפיסה שלו על מה שקלמן מכנה "התקשורת". אלא שאותם דפוסים באים לידי ביטוי בראיון גם בהקשרים אחרים. אבל, נשאיר את זה לפעם הבאה (אם יהיה ביקוש).




