פרשת קטארגייט היא *גם* פרשה פלילית. בשל סיבוכים משפטיים כאלה...

בשל סיבוכים משפטיים כאלה ואחרים, כמו למשל השאלה עד כמה אפשר לראות באוריך ופלדשטיין כעובדי ציבור, או מה גבולות המותר והאסור בעסקים עם "מדינה מורכבת" כמו קטאר, התרגום של המעשים לכאורה של החשודים לשפה המשפטית-הפלילית – אינו פשוט. >>
ויש גם אפשרות, לא בלתי ריאלית, שהתיק הפלילי יסגר לבסוף בלא כלום. >>
במישור הציבורי, אנחנו לא צריכים "להתאים" את מעשיהם של אוריך ופלדשטיין לתוך משבצות פליליות קשיחות. ובמישור הזה אנחנו גם לא צריכים לחכות להכרעת דין שאולי תגיע בעוד שנים ארוכות, ותתבסס על שמיעת עדים וניתוח ראיות. >>
ואז, פורצת מלחמה ביננו לבין ארגון המחמד של קטאר, ואנשים שעובדים בלשכה הכי רגישה במדינת ישראל, במקום לשרת את האינטרסים של המדינה ושל אזרחיה – משרתים את האינטרסים של האויב. >>
ועכשיו, באים בכירי השופרות במכונת התעמולה הביביסטית, ויוצאים בקמפיין כדי לגייס כסף עבור אדם שעבור בצע כסף שירת את האינטרסים של האויב, במקום את שלנו. >>
ואם צריך לחבק אדם שקיבל כסף כדי לשרת את האינטרסים של מדינה שנתנה חסות לארגון טרור שביצע בנו טבח, בזמן מלחמה שפרצה בעקבות הטבח – אז זה מה שעושים.
חרפה, בושה וכלימה.



