היועצת המשפטית לממשלה בכנס הפרישה של השופט אלרון: "למרות חשיבותה של העצמאות השיפוטית לתקינות עבודת הרשות השופטת ומתוך כך לדמוקרטיה, אנו עדים לנסיונות חוזרים ונשנים לפגוע בעצמאות השיפוטית, כך אנחנו מתמודדים בימים אלה עם תופעות כגון ניסיונות להלך אימים על היושבים בדין, אי מינוי שופטים תחת אלא שפורשים, והותרת בתי המשפט בתקינה מסירה.אך חמורות מכל אלה הן קריאות של גורמים בכירים ברשות המבצעת שאין בכוונתם לקיים צווים שיפוטיים, זוהי קריאה לריסוק הדמוקרטיה, זוהי מדינה ללא דין".

שימו לב למילותיה של היועצת בסוף דבריה. נגד שרי הממשלה. ברמז עבה לשר @shlomo_karhi. צודקת בכל מילה

יושב ראש לשכת עורכי הדין, @BecherAmit
בטקס הפרישה:
״אין צורך להכביר מילים על הנזק העצום והמצטבר שהמחסור בשופטים גורם לכלל הציבור, לעינוי ולעיוות הדין ולפגיעה בכלל אזרחי ותושבי המדינה.
אך, המחסור אינו גזירת גורל אלא תוצאה של חרם חסר תקדים ובלתי מתקבל על הדעת, מצד שר המשפטים שמסרב לכנס את הוועדה לבחירת שופטים. אני שמח שכבוד השר נמצא כאן, בבית המשפט העליון של מדינת ישראל, כאשר בראש ההרכב נשיא בית המשפט העליון בישראל כב' השופט יצחק עמית, ולצידו של כב' השר יושבת היועצת המשפטית לממשלה של מדינת ישראל, אני מקווה שנוכחותו תואמת את רוח ימי הסליחות והתשובה, ומבטאת שינוי, הן בגישה הרואה בחרם, ובשיתוק פעולת מערכת המשפט כגישה לגיטימית להשגת מטרות ציבוריות, והן בגישה המאפשרת אי-ציות להחלטות וצווים שיפוטיים. גישה הכופרת בעיקר ובערש קיומנו כחברה דמוקרטית ומתוקנת,
אשר נשמת אפה היא כבוד לחוק, לבית המשפט ולשופט, וציות מלא ובלתי מתפשר להחלטות בית המשפט, ועצמאות בית המשפט ועצמאות מוסד היועץ המשפטי."

נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית: הימים אינם ימים כתיקונם, והחברה הישראלית עומדת בפני אתגרים שכמותם טרם ידענו. בימים מורכבים כאלה, ראוי כי נעמיד לנגד עינינו את עקרונות היסוד שלאורם פעלה מדינת ישראל, והרשות השופטת בפרט, החל מיום הקמת המדינה לפני מעל 77 שנה: שלטון החוק, ערכי היהדות והדמוקרטיה, וזכויות האדם. רשות שופטת עצמאית היא רכיב הכרחי במארג האיזונים והבלמים הדמוקרטי, ובידיה הסמכות – והאחריות – להגן על הפרט ועל הציבור מפני פגיעה שלא כדין בזכויותיו, בין מצד פרטים אחרים ובין מצד השלטון. ברוח זו פעלו בתי המשפט לאורך כל שנות קיומה של המדינה, וכך נמשיך לעשות.

עמית: אין זה סוד שחברי השופט אלרון ואני לא תמיד ראינו עין בעין בפסיקותינו. אך במצב כזה אין כל פגם; ההיפך הוא הנכון. דיאלוג שיפוטי המבוסס על ביקורת והפריה הדדית, הוא הבסיס לקיומה של כל שיטת משפט הראויה לשמה; והוא תורם בסופו של יום להעשרת השיח המשפטי ולשיפור השירות שניתן לציבור. יפים בהקשר זה דברים שכתבה השופטת טובה שטרסברג-כהן, ואצטט: